Chronofixe: שעון הטייס הצרפתי שקם לתחייה עם אסטריקס

כשמדברים על שעוני יוקרה צרפתיים, שמות מסוימים עולים מיד לראש: Lip, Yema, Dodane… עם זאת, בצל ענקים אלה, קיים בית עם מורשת עשירה לא פחות, אך עם זהות עכשווית מבלבלת: Chronofixe. זהו מותג של ניגודים. מצד אחד, מורשת צבאית קפדנית, שנולדה בתאי הטייס של חיל האוויר הצרפתי. מצד שני, תחייה פופית בהובלת גאלי בעל שפם המכה בספרות רומיות.

כרונופיקס, שנוסדה בשנת 1857 בלה ראס, בקניוני הדובס, אינה רק מרכיבת שעונים. היא הייתה, היסטורית, היצרנית הצרפתית היחידה המוסמכת לייצור כרונוגרפים אלטימטריים, יכולת טכנית נדירה שפתחה לה את דלתות עולם התעופה. בשנות ה-50, היא הצטרפה למועדון האקסקלוסיבי של ספקי המדינה הצרפתית עבור הכרונוגרף הצבאי האגדי Type 20.

עם זאת, עבור חובב השעונים בשנת 2025, הבלבול מובן. הוא מכיר את Yema בזכות ה-Superman שלה, את Lip בזכות ההיסטוריה החברתית שלה, או את Baltic ו-Serica בזכות שליטתן בניאו-וינטג’. כרונופיקס, לעומת זאת, נותרה מעורפלת. הקונה המודרני, מצידו, נתקל בשעוני צלילה “Sous-Marine” עם דמותו של אסטריקס או בכרונוגרפים מסקרנים מדגם “Type 20 Magister” שלוחם חתוך פשוטו כמשמעו מכנף של מטוס פוגה מאז’יסטר. כיצד מותג עובר מכלי טיס מוסמכים לשיתופי פעולה עם תרבות הפופ?

מאמר זה נועד לשחזר את ההיסטוריה המלאה של כרונופיקס, משורשיה הצרפתיים-שווייצריים, דרך תקופת התרדמת שלה, ועד לתחייתה האסטרטגית. ננתח את ה-DNA הטכני שלה, הנטוע עמוק בתעופה, כדי להבין כיצד הוא בא לידי ביטוי כיום. לבסוף, נמקם את כרונופיקס במערכת האקולוגית התוססת של מותגים צרפתיים עצמאיים בשנת 2025, כדי לענות על שאלה פשוטה: מה באמת מסתתר מאחורי הדואליות המרתקת הזו?

שורשים היסטוריים: לה ראס, הדובס והתעופה הצרפתית

כדי להבין את כרונופיקס, יש לחזור לשנת 1857. הסיפור אינו מתחיל בפריז, אלא בלה ראס, כפר קטן השוכן בעומק קניוני הדובס, על גבול שווייץ. אנו נמצאים בליבה הפועם של אגן השענות הצרפתי-שווייצרי, מערכת אקולוגית שבה הידע והמיומנות זורמים בין בזאנסון, מורטו והיורה השווייצרי. המפעל נוסד על ידי פרנסואה-קסבייה ז’ובר. אך שם זה אינו עומד בפני עצמו. מקורות היסטוריים מציינים כי אדם בשם אלפונס דודאן הקים מפעל משלו באותה שנה, יחד עם חותנו… פרנסואה-קסבייה ז’ובר. בית דודאן עצמו יאשר כי במהלך העשורים ייצר שעונים תחת מותגים שונים, כולל “כרונופיקס”. ארכיונים אחרים מזכירים סוכן פריזאי, מר ז’-ר. פרמנטייה, ששיתף פעולה באופן הדוק עם בית דודאן בייצור ובשיווק של שעוני כרונופיקס.

מבנה זה, שהיה אופייני לתקופה, מבסס עובדה מכרעת: כרונופיקס לא היה סתם מותג פרטי (או מותג פטריה). הוא היה ישות ייצור ושיווק בעלת לגיטימציה תעשייתית, קשורה באופן אינטימי לאחת המשפחות הגדולות ביותר בתעשיית השעונים הצרפתית. במהירות, הסדנאות בלה ראס גדלו, העסיקו עד 200 איש והפכו לגורם מפתח בייצור הלאומי. אך המקום שבו כרונופיקס תתבלט הוא באמצעות התמחותה.

החל משנות ה-30 ועד שנות ה-50, כאשר התעופה הצבאית הפכה לנושא אסטרטגי, המפעל פיתח מומחיות מתקדמת בכלי טיס. הוא התמקד בכרונוגרפים של לוח המכשירים ובעיקר במדי גובה. הידע שלו הפך כה נרחב עד שכרונופיקס הפכה ליצרנית הצרפתית היחידה שהוסמכה לסוג זה של מכשירים. הסמכה זו היא אבן הפינה של מורשתה. זה לא רק טיעון שיווקי: זוהי הכרה טכנית של המדינה, ערובה לאמינות מוחלטת עבור מכשירים שכשל בהם עלול לעלות בחיי אדם.

כאשר משרד ההגנה הצרפתי יפרסם את המכרז המפורסם שלו עבור Type 20 בראשית שנות ה-50, כרונופיקס לא תהיה סתם עוד מועמדת. היא תהיה ספקית אסטרטגית, שכבר מורגלת בדרישות הקיצוניות של חיל האוויר.

DNA טכני ואסתטי: מדי גובה, Type 20 ושעוני כלים

הזהות הוויזואלית והטכנית של כרונופיקס לא נולדה במשרד עיצוב. היא הוכתבה על ידי אילוצים. ה-DNA של המותג מבוסס על אובססיה לתפקוד, שנורשה ישירות מהתמחותו במכשור. ניתן לזהות שלושה עמודי תווך היסטוריים ב-DNA זה:

מכשירי תעופה: מורשת מדי הגובה והכרונוגרפים של לוח המכשירים הגדירה הכל. המותג עצמו מציין את השראתו מ”מכשירים ולוחות מחוונים של תא טייס“. מכשירים אלה דורשים קריאות מיידית, עמידות בפני רעידות וזעזועים, ואמינות מכנית ללא פשרות. כרונופיקס הייתה שקועה בתחום זה במשך שני עשורים.

כרונוגרפים מסוג Type 20: עמוד תווך זה הוא היישום של הראשון על פרק היד. המפרטים הצבאיים דרשו גופים קומפקטיים מפלדה (בדרך כלל ~38 מ”מ), לוחות דו-קומפקסיים לקריאה ברורה של הזמן שחלף, ומחוגים גדולים וזוהרים לנראות לילית.

רוח שעון הכלי: יותר מסגנון, זוהי פילוסופיה. שעוני כרונופיקס תוכננו ככלים (עיצוב מוכוון מטרה), לא כתכשיטים. הצורה נובעת מהתפקוד: כל דבר מיותר מסולק. לפיכך, כרונוגרף-מד גובה של כרונופיקס היה צריך להיות אמין לפני שהיה יפה.

פילוסופיית “לוח המכשירים” הזו יצרה חתימות ויזואליות עקביות. הלוחות כמעט תמיד שחורים מט כדי למנוע השתקפויות. הספרות הערביות צבועות, ולא מודבקות, כדי למקסם את הניגודיות ואת שטח התאורה. המחוגים, בין אם בצורת מזרק או מקל, גדולים במיוחד כדי שניתן יהיה לקרוא אותם במבט חטוף. הגופים מאופקים, פונקציונליים, ללא קישוטים. בקיצור, כרונופיקס עיצבה שעונים כמכשירי דיוק, לא כתכשיטים.

DNA זה הוא החוט המקשר בין ההיסטוריה לתחייה. הקולקציות המודרניות, מ-Type 20 Magister ועד ל-Diver, מאמצות את המידה המאופקת הזו של 37 מ”מ, את האובססיה לקריאות ואת הבנייה החסונה (למשל, עמידות למים עד 200 מטר). לפני שמוסיפים את השכבה הנרטיבית (חתיכת מטוס או דמות קומיקס), שעון הכלי של כרונופיקס כבר קיים, נאמן למקורותיו האינסטרומנטליים.

כרונופיקס וסאגת ה-Type 20

ההשתתפות בתוכנית Type 20 היא ההישג המפורסם ביותר של כרונופיקס. עבור החובב, מונח זה הוא כמעט מיתי, אך חיוני להבין שהוא אינו מתייחס לדגם, אלא למפרט צבאי. בראשית שנות ה-50, חיל האוויר הצרפתי, שהיה בתהליך שיקום, ביקש להחליף את ציודו המגוון (שכלל עודפים אמריקאים ושעוני הנארט גרמניים שנלקחו שלל). הוא ניסח מפרט טכני מחמיר מאוד עבור כרונוגרף טייסים.

הדרישות הבלתי מתפשרות כללו:

• גוף בקוטר של כ-38 מ”מ (נזכיר שבאותה תקופה זה נחשב לגדול).
• לוח שחור עם שני מונים (בדרך כלל שניות קטנות ב-9 ושעון עצר של 30 דקות ב-3).
• קריאות לילית מושלמת (אינדקסים ומחוגים זוהרים).
• עתודת כוח מינימלית של 35 שעות.
• דיוק כרונומטרי קפדני (סטייה של ±8 שניות ליום).
• ובעיקר, הקומפליקציה המלכותית: פונקציית ה-flyback (או חזרה בטיסה).

פונקציית ה-flyback אפשרה לטייס, בלחיצה אחת על הכפתור התחתון, לעצור, לאפס ולהפעיל מחדש את הכרונוגרף באופן מיידי, תמרון חיוני לניווט מקורב (ה”שמינמן” המפורסם) שבו היה צורך למדוד ברציפות זמני טיסה בין שני נתיבים.

כרונופיקס, בזכות הלגיטימיות האווירונאוטית שלה, הייתה חלק ממועדון מצומצם של יצרנים שהורשו לייצר שעונים אלה. היא הצטרפה לברגה, דודאן, אוריקוסט וויקסה. הפריטים נשאו לעתים קרובות את החתימה Seliva Chronofixe (דקויות המותג קצת מעבר להבנתנו – אגב, זהו אנגרמה של Alvisé, קריצה לדודאן). ייצורם היה קשור באופן הדוק למערך התעשייתי של דודאן. שעונים אלה לא היו שייכים לטייסים; הם היו “רכוש המדינה” ונשאו סימוני שירות, כמו ה-Fin de Garantie (FG) המפורסמים או שלושת הכוכבים של CETEHOR שהעידו על איכותם.

מורשת זו נמצאת כיום בלב הקולקציה העכשווית. אך המותג ביצע מהפך אסטרטגי מרתק לקראת תחייתו. ה-Type 20 Magister הנוכחי מאמץ את האסתטיקה, הרוח והמידה של 37 מ”מ. הוא מונע על ידי מנגנון כרונוגרף מכני במתיחה ידנית, ה-Peacock SL4617III. מנגנון מודרני ואמין זה (תדר גבוה של 28,800 פעימות לשעה, עתודת כוח של 45 שעות) מציג עם זאת הבדל מהותי: אין לו פונקציית פלייבק.

זוהי בחירה מכוונת – ומבריקה. במקום להיכנס למאבק טכני יקר כדי לשחזר פלייבק (מה ש-Airain או Dodane עושים במחירים שנעים בין 3,000 אירו ליותר מ-5,000 אירו), כרונופיקס בחרה להחליף את הערך הטכני בערך נרטיבי. המותג אינו מציע את הקומפליקציה, הוא מציע את החפץ.

לוח השעון של המאז’יסטר חתוך מלוח כנף של פוגה מאז’יסטר אמיתי, מטוס האימון הסילוני שעליו התאמנו דורות של טייסים צרפתים. כרונופיקס ניתקה את ה-“Type 20” ממפרט הפלייבק כדי לחבר אותו מחדש למשהו רגשי יותר: חתיכה מוחשית מההיסטוריה האווירונאוטית הצרפתית. החלפה זו מאפשרת להם להציע את הכרונוגרף שלהם במחיר שונה לחלוטין (כ-515$ בלבד), ובכך לצאת מנישה של אספנים טהרנים ולפנות לקהל רחב הרבה יותר של חובבים. האם הפסדנו בעסקה? לא בטוח, בהתחשב בייחודיות ההצעה.

היעלמות, שכחה יחסית… ואז תחייה

תור הזהב של הכרונוגרפים המכניים מסתיים בפתאומיות. בשנות ה-70 וה-80, “משבר הקוורץ” מחריב את תעשיית השעונים השוויצרית והצרפתית. חברות איתנות כמו Lip ו-Yema מתערערות; חברות בינוניות כמו כרונופיקס ושותפת הייצור שלה דודאן נמחקות. חברת דודאן נכנסת לפירוק שיפוטי בשנת 1994.

השם “כרונופיקס” נופל אז לתהום הנשייה. הוא שורד רק בזיכרונם של אספנים, בפורומים מתמחים שבהם דנים בנדירותו של Type 20 Seliva או במשמעות שלושת הכוכבים של CETEHOR. בקיצור, כרונופיקס שוקעת בשכחה. ואז, בראשית שנות ה-2020, יזמים צרפתים מחליטים להפעיל מחדש את המותג.

תחייה זו אינה מקרית, אלא מבצע אסטרטגי המנוהל על ידי מומחים בתחום. השחקנים המרכזיים החדשים מזוהים כג’ון קרויס, אספן בלגי משפיע המתגורר בניו יורק ומייסד אירועים למותגים עצמאיים (Indies NYC), ורמי שאברא, יזם צרפתי העומד בראש קבוצת השעונים מונטרישארד. לצמד זה ניסיון יקר ערך: שאברא, במיוחד, השתתף בהצלחה בהחייאתה של יפהפייה נרדמת אחרת, Nivada Grenchen. הם מיישמים מדריך תחייה מודרני.

האסטרטגיה שלהם מדהימה. המורשת הברורה ביותר של כרונופיקס היא ה-Type 20. עם זאת, ההשקה הראשונה שלהם לא תהיה Type 20. הם בוחרים להכות מכה שיווקית גדולה. הם מתחילים עם ה-Sous-Marine Astérix, פרשנות מחודשת של שעון צלילה של כרונופיקס משנות ה-60. לשם כך, הם משתפים פעולה עם האמן-המעצב הבולט ביותר בסצנת המיקרו-מותגים, רומריק אנדרה (Seconde/Seconde/). שיתוף פעולה זה של הייפ-ראשון, מורשת-שנייה הוא מהלך מבריק. הוא יוצר באזז תקשורתי מיידי, ומציב את כרונופיקס מיד על המפה של חובבי הניאו-וינטג’, קהל שאולי לא היה פתוח לעוד מהדורה מחודשת של Type 20.

רק לאחר שכבשו את הקהל החדש הזה (ואת ההכנסות הנלוות), המותג השיק, בשלב שני, את עמוד התווך של מורשתו: ה-Type 20 Magister. אסטרטגיית השקה מחודשת בשני שלבים, המשתמשת בהומור ובתרבות הפופ כסוס טרויאני כדי להציג מחדש את מורשתו האווירונאוטית הרצינית.

סקירה של ההיצע העכשווי: שלוש משפחות, חוט שני אחד

בשנת 2025, מגוון המוצרים של כרונופיקס בנוי סביב שלוש משפחות ברורות, העוקבות אחר היגיון של עליית מדרגה המבוסס על נרטיב ומכניקה.

משפחה 1: TYPE 20 (מורשת האוויר)

זהו עמוד התווך ההיסטורי.

• Type 20 “Classique”: הכרונוגרף המכני במתיחה ידנית (מנגנון Peacock SL4617III) בגרסתו הטהורה ביותר, עם לוח שחור מט ושני מונים. השעון בקוטר 37 מ”מ, כולל זכוכית ספיר ובזל דו-כיווני משונן. הוא מזכיר מאוד את ה-Type 20 של שנות ה-50, למעט היעדר פונקציית הפלייבק. מחירו נע סביב 480 אירו (מכוון לפלח הפרימיום הבסיסי).
• Type 20 “Magister”: זוהי מהדורת הדגל של המשפחה. היא חולקת את אותם מפרטים טכניים (גוף 37 מ”מ, מנגנון ידני) אך נבדלת בלוח הייחודי שלה שנחתך מלוח כנף של פוגה מאז’יסטר. כל לוח הוא ייחודי, ונושא את הסימנים הגולמיים של האלומיניום המוברש של החפץ. מוצע בכ-515 דולר, זהו ההיצע המרכזי לחובבי תעופה, המשלב סיפור וסגנון וינטג’.

משפחה 2: DIVER / SOUS-MARINE (מורשת הכלי / הים)

משפחה זו מפעילה מחדש את מורשת ה-skin-diver של כרונופיקס משנות ה-60.

• Diver “Classique”: זהו נקודת הכניסה של המותג לשעוני כלים. שעון צלילה חזק, עם מפרט רציני: גוף 37 מ”מ, עמידות למים עד 200 מטר (20 ATM) ומנגנון אוטומטי יפני אמין ומוכח, ה-Seiko (TMI) NH35. הוא ממוקם במחיר אגרסיבי מאוד של כ-380 דולר. הוא מכוון בבירור לקהל לקוחות שחפץ בשעוני “צלילה צרפתיים” במחיר סביר, בפלח שוק שהיה תפוס היסטורית על ידי Yema במיוחד.
• Sous-Marine Astérix: דגם התחייה. זוהי מהדורה מוגבלת (500 יחידות) המבוססת על ה-Diver (37 מ”מ, 200 מ’, NH35). הערך המוסף מגיע משיתוף הפעולה עם Seconde/Seconde/: אסטריקס נמצא על הלוח, מכה בספרה VIII; הבזל וגלגל התאריך מציגים רק ספרות רומיות; והכתר חרוט עם זר דפנה. מחיר ההשקה שלו (כ-395 אירו) היה רק מעט גבוה יותר מזה של ה-Diver הקלאסי, מה שהפך אותו להצלחה מיידית. היינו עדים להתלהבות ברשתות החברתיות במהלך ההזמנות המוקדמות!

משפחה 3: “דמות / סיפור” (מורשת + הומור + מפרט)

משפחה זו משלבת סיפורי תרבות פופ עם מפרט טכני מעולה.

• Cofrefor: שיתוף הפעולה השני עם אסטריקס, לציון 55 שנה ל”אסטריקס והשוויצרים“. העיצוב של Seconde/Seconde/ לוקח את הרעיון צעד קדימה: השעון הוא “כספת שוויצרית”. הבזל מסתובב כמו חוגה של מנעול צירופים, הכתר מעוצב כידית של כספת, ואסטריקס נמצא על לוח השעון, עם אוזן צמודה, מנסה “לפצח את הקוד”. אך ההבדל האמיתי הוא מכני: ה-Cofrefor מצויד במנגנון אוטומטי Swiss Made Sellita SW200. במחיר של כ-720 אירו, הוא מייצג את “הפרימיום הנרטיבי” של המותג, תוך שהוא נשאר הרבה מתחת למחירים של כרונוגרף Type 20 flyback או שעון צלילה שוויצרי של מותג גדול. היה צריך להעז!

מיצוב שוק ותחרות (צרפת, מיקרו-מותגים, תחייה)

היכן ממוקמת כרונופיקס בנוף השענות הצרפתי התחרותי מאוד של 2025? המותג הצליח לחצוב לעצמו נישה אסטרטגית על ידי הימנעות מעימות ישיר.

מול Yema: Yema הוא השם הגדול מבזאנסון, יותר תעשייתי, יותר מיינסטרים. כרונופיקס הוא יותר בוטיק, יותר זריז, והתקשורת שלו ממוקדת לחלוטין בנרטיב ובשיתופי פעולה טרנדיים.

מול Baltic / Serica: כרונופיקס חולקת עם מלכות הניאו-וינטג’ הללו זריזות שיווקית וחוש עיצובי. אך יש לה יתרון תחרותי שאין להן: היסטוריה אותנטית. בעוד ש-Baltic ו-Serica יוצרות יקום אסתטי, כרונופיקס מפעילה מחדש ארכיונים אמיתיים משנת 1857.

מול Airain / Dodane (המתחרים הישירים של ה-Type 20): זו ההשוואה המאירה ביותר. Airain ו-Dodane ממוקמים בנישה של נאמנות טכנית, עם מחירים בהתאם (3,250 אירו עד 5,900 אירו). כרונופיקס נמנעה בחוכמה מהפלח הזה. המותג יצר נישה שבה הוא לבד: מורשת + הומור. הוא יצר גשר בין המחנה הטהרני למחנה הטרנדי. אף אחד אחר בשוק לא יכול לטעון באופן לגיטימי לעבר של ספק לחיל האוויר הצרפתי תוך כדי מכירת שעון “אסטריקס והשוויצרים”. כרונופיקס פונה לחובב שמכבד לעומק את המורשת, אך אינו רוצה להוציא 5,000 אירו, וגם לא לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות.

פדגוגיה: מושגים טכניים ו”תחיית מותג” מוסברים

כדי להעריך במלואה את הצעת כרונופיקס, כדאי לשלוט בכמה מושגי מפתח, הן בתחום השענות והן בתחום התעשייתי. החזיקו חזק, אנחנו חוזרים על החומר!

מונח	הגדרה	רלוונטיות לכרונופיקס
Type 20	מפרט צבאי צרפתי משנות ה-50 לכרונוגרף טייסים. דרישותיו כללו: ~38 מ”מ, לוח שחור, 2 מונים, ובעיקר פונקציית Flyback (חזרה בטיסה).	זהו לב ליבה של מורשתו הצבאית של כרונופיקס. המותג המודרני משתמש בשם ובאסתטיקה, אך החליף באופן אסטרטגי את פונקציית הפלייבק בנרטיב ב-Type 20 Magister שלו.
כרונוגרף אלטימטרי	מכשיר המשלב כרונומטר עם מד גובה. זה היה מכשיר ניווט חיוני לפני האוויוניקה המודרנית.	זהו הקניין הרוחני ההיסטורי הייחודי של כרונופיקס. היא הייתה היצרנית הצרפתית היחידה שהוסמכה למכשיר מסוג זה, מה שמבסס את הלגיטימיות האווירונאוטית שלה.
Diver / Sous-Marine (200 מ’)	שעון צלילה. עמידות למים של 200 מטר (או 20 ATM) היא התקן לצלילה חובבנית רצינית (ISO 6425).	משפחת ה-“Diver” של כרונופיקס ונגזרותיה (אסטריקס, קופרפור) הם שעוני כלים אמיתיים עם מפרט צלילה חזק.
מנגנונים (קליברים)	ה”מנוע” של השעון. כרונופיקס משתמשת בשלושה קליברים עיקריים: • Seiko NH35: יפני, אמין, סוס העבודה של מיקרו-מותגים. • Peacock SL4617III: כרונוגרף סיני במתיחה ידנית. בחירה פרגמטית כדי להעדיף את הסיפור. • Sellita SW200: מנגנון אוטומטי שוויצרי. מצדיק את השדרוג ל-Swiss Made.	בחירת הקליברים היא השתקפות ישירה של אסטרטגיית טוב, יותר טוב, הכי טוב של המותג. NH35 לנגישות, Peacock למכניקה במחיר סביר, Sellita לפרימיום.
מותג שקם לתחייה (Brand Revival)	שם היסטורי, עם מורשת מתועדת, שהיה רדום והושק מחדש עשורים מאוחר יותר על ידי צוות חדש.	כרונופיקס היא הדוגמה המושלמת. ההבדל המכריע עם מותג ללא עבר הוא המהות. הצוות החדש מפרש מחדש מורשת אותנטית.

פסק דין

לסיכום, כרונופיקס היא אחת התחיות החכמות והאסטרטגיות ביותר בנוף השעונים הצרפתי הנוכחי. המותג הבין שהוא לא יכול לנצח בקרב על המפרט הטכני הטהור (הפלייבק) מול מתחרים ב-5,000 אירו. לכן הוא בחר להילחם – ולנצח – בזירת הנרטיב.

עבור האספן הטהרן שדורש פלייבק ב-Type 20 שלו, ה-Magister אינו השעון הנכון. אבל זה לא מה שכרונופיקס מוכרת. המותג מוכר את ה-DNA, את הרוח, וחתיכה אמיתית מההיסטוריה של התעופה הצרפתית. האם יש להימנע מההנאה בגלל שחסר קפיץ חזרה? בכנות, לא.

עבור החובב שמחפש מורשת תעופה צרפתית ללא תג מחיר אסטרונומי, ה-Type 20 Magister הוא הצעה כמעט ללא תחרות. עבור הקונה שרוצה שעון כלי חזק, מהנה ועמוס בהיסטוריה, ה-Diver ושיתופי הפעולה עם אסטריקס הם מההצעות העקביות והנחשקות ביותר בשוק בשנת 2025. כרונופיקס הצליחה בהימור שלה: לפייס בין מד הגובה לגאלי, ולהוכיח שאפשר להיות בעל מורשת רצינית מבלי לקחת את עצמך יותר מדי ברצינות.

(ואם תתקלו בי עם כרונופיקס על פרק היד, אל תשכחו לשאול אותי מה השעה: אשמח לחלוק אתכם פיסת היסטוריה… ולראות כמה מאיתנו נפלו בקסמם של הקוקטייל הזה של תא טייס ותרבות פופ.)