הכרונוגרפים הנשכחים של המילטון: אייקונים צבאיים ששווים חשיפה מחודשת

בעוד שכולם חוטפים את שעוני הויר וברייטלינג במחירי עתק, מתגלה אמת מטרידה: החלוצים האמיתיים של הכרונוגרף האוטומטי נשאו שם חרוט « המילטון ». שעוני הזמן האמריקאים-שוויצריים המהפכניים הללו ראויים סוף סוף לשעתם הגדולה.

ומה אם אומר לכם שסטיב מקווין טעה בשעון?

בזמן שהוליווד האדירה את המונקו, שאספנים התחרו על הקאררה ומכירות פומביות הגיעו לשיאים מסחררים עבור הויר, מהפכה שקטה התרקמה בצללים. מהפכה חתומה על ידי המילטון.

חשבתם שאתם מכירים את ההיסטוריה של הכרונוגרף האוטומטי? טעיתם. במרץ 1969, כאשר עולם השעונים התהפך, זה לא היה רק בזכות השוויצרים. האמריקאים החזיקו במושכות.

המילטון – כן, המותג הזה שקישרתם לשעוני רכבת – בדיוק זעזע את התעשייה על ידי התאגדות סודית עם « יריביו » השוויצרים. פרויקט 99: קונסורציום חשאי שעתיד להוליד את הכרונוגרף האוטומטי הראשון בהיסטוריה.

היום, בזמן ששעוני הויר נמכרים ב-15,000 אירו, שעוני המילטון המהפכניים הללו נשארים נגישים באופן מפתיע. בין 1,500 ל-4,000 אירו עבור פיסת היסטוריה של שעונים?

הגיע הזמן להחזיר את האמת למקומה.

1. רקע היסטורי: מדוע הכרונוגרפים הללו היו מהפכניים

באמצע שנות ה-60, המירוץ לחדשנות בתחום השעונים היה בשיאו. המילטון, שנוסדה ב-1892 בארצות הברית, כבר נהנתה ממוניטין מוצק בזכות שעוני הדיוק שלה לרכבות ושעוניה הצבאיים. עם זאת, החברה עדיין לא השיקה כרונוגרף-צמיד תחת שמה. באותה תקופה, כרונוגרפים שוויצריים (הויר, ברייטלינג וכו’) שלטו בזירה, והמורכבות של הכרונוגרף נותרה במתיחה ידנית. כאן נכנסה המילטון לתמונה והביאה רוח של חידוש. בשנת 1966, המילטון רכשה את יצרנית השעונים השוויצרית בורן, ובכך קיבלה גישה לטכנולוגיית המיקרו-רוטור המפורסמת אינטרה-מטיק.

ברית אמריקאית-שוויצרית זו התבררה כמכריעה במירוץ לכרונו אוטומטי.

ואכן, המילטון הצטרפה כבר בשנת 1968 לקונסורציום שכונה פרויקט 99: ברייטלינג, הויר-לאונידס, בורן-המילטון והמומחה דובואה-דפרז איחדו כוחות כדי לפתח את מנגנון הכרונוגרף האוטומטי הראשון. שותפות חסרת תקדים זו – מותגים יריבים ששיתפו פעולה בסודיות מרבית – הובילה במרץ 1969 להצגה בו-זמנית בז’נבה ובניו יורק של קליבר כרונומטיק (הידוע גם כקליבר 11).

כך נולד אחד הכרונוגרפים האוטומטיים הראשונים בהיסטוריה, בתחרות ישירה עם זניט אל פרימרו (שהוכרז כמה חודשים קודם לכן) וסייקו 6139 ביפן. המילטון, בזכות תרומתה של מנגנון המיקרו-רוטור של בורן, מילאה תפקיד מכריע במהפכה טכנית זו.

זו הייתה מהפכה מכיוון שבפעם הראשונה, כרונוגרף נמתח מעצמו על פרק היד. נגמרו שכחות המתיחה הידנית באמצע הפעולה! בנוסף, הכרונוגרפים של המילטון ירשו תכונות חדשניות לתקופה: תאריכון משולב (דבר נדיר בכרונוגרפים של שנות ה-60), סידור לוח בי-קומפקסי נקי, ו – מאפיין אסתטי – כתר מוזז לשעה 9 בדגמים האוטומטיים (סימן ההיכר של קליבר 11). יתר על כן, המילטון לא עצרה שם במונחים של חדשנות: בשנת 1970, המותג היה גם אחראי לשעון הדיגיטלי הראשון עם LED (הפולסר). אבל נחזור לכרונוגרפים המכניים שלנו.

לסיכום, סוף שנות השישים ראה את המילטון עוברת ממעמד של מאחרת בתחום הכרונוגרפים למעמד של חדשנית מובילה, מה שמסביר מדוע דגמי הוינטג’ הללו עדיין מרתקים אספנים כיום.

2. מנגנונים ומורכבויות עיקריות: תאריכים וחידושים

המילטון ידעה להסתגל בזמן שיא להתקדמות הטכנולוגית של תקופתה. כך, הכרונוגרפים הוינטג’יים שלה כוללים שתי משפחות גדולות של מנגנונים: תחילה קליברים ידניים שוויצריים חזקים, ואז הקליבר האוטומטי המפורסם שנוצר במסגרת פרויקט 99. כדי להבין טוב יותר, נחזור לשנת 1968 כאשר המילטון השיקה את הכרונוגרפים הראשונים שלה.

1968 – קליברים ידניים ראשונים של ולז’ו: הכרונוגרפים A ו-B של המילטון (שהוצגו בהמשך) משתמשים בוולז’ו 7730, מנגנון שוויצרי במתיחה ידנית ועם שני מונים. קליבר פשוט זה בתדר 18,000 פעימות לשעה מציע 45 שעות רזרבת כוח ואמינות ללא דופי. אין לו פונקציית תאריך או מנגנון עצירת שניות (אין « האקינג » בדגמים אלו), אך הוא מבטיח את העיקר: כרונוגרף 30 דקות מדויק וקל לתחזוקה. המילטון, שעדיין לא החזיקה בכלי ייצור פנימי לכרונוגרפים, העבירה בקבלנות משנה להויר את ייצור השעונים הללו. ואכן, הויר הרכיבה עבור המילטון מספר וריאציות של כרונוגרפים בתקופה זו, מה שמסביר את הקרבה הטכנית לדגמי קאררה ואוטביה מאותו דור.

1969 – קליבר 11 כרונומטי אוטומטי: נקודת המפנה התרחשה במרץ 1969 עם הצגת קליבר כרונומטי 11 (המילטון כינתה אותו גם קליבר 11H). פרי שיתוף פעולה יוצא דופן, מנגנון זה משלב בסיס אוטומטי של בורן עם מיקרו-רוטור ומודול כרונוגרף של דובואה-דפרז. באופן קונקרטי, זה נותן קליבר בי-קומפקס של 17 אבנים, הפועם בתדר של 19,800 פעימות בשעה, מצויד במתיחה אוטומטית ופונקציית תאריך. כל זה בעובי מופחת הודות למיקרו-רוטור הממוקם במישור המנגנון. כרונוגרפים של המילטון המצוידים בקליבר 11 זה ניתנים לזיהוי מיידי: הכתר ממוקם בשעה 9 (בצד השמאלי של גוף השעון), מול שני הלחצנים בשעות 2 ו-4. זהו רמז דיסקרטי המציין שהמשתמש אינו צריך עוד למתוח את שעונו מדי יום. עם יציאתו, קליבר 11 זה זכה לשבחים כאחד החידושים השעניים הגדולים ביותר של העשור.

1970-72 – אבולוציות קליבר 12, 14 וולז’ו 7733: קליבר כרונומטיק ידע שיפורים. כבר בשנת 1971, המילטון אימצה את קליבר 12 (נגזרת של 11, עם תדר מוגבר ל-21,600 פעימות לשעה לשיפור הדיוק). מעל לכל, המילטון פיתחה עם שותפיה גרסה המשלבת אזור זמן שני: קליבר 14, המצויד במחוג 24 שעות נוסף (GMT). קליבר 14 זה הניע כרונוגרף מיוחד מאוד שכונה Count-Down אותו נפרט בהמשך. במקביל, בגזרת הצבא, המילטון המשיכה להשתמש בקליברים ידניים חזקים.

כאשר חיל האוויר המלכותי הבריטי הזמין ממנה כרונוגרפים בשנות ה-70, המילטון בחרה בוולג’וקס 7733 (גרסה משופרת של 7730). האחרון הביא פרט מכריע לשימוש צבאי: מנגנון עצירת מחוג השניות. ואכן, משיכת הכתר של המילטון RAF עוצרת את מחוג השניות, ומאפשרת סנכרון מדויק בין טייסים – חיוני למשימות מתואמות. יש לציין ששעוני RAF אלה גם נטולי כל מורכבות מיותרת (אין תאריך), נאמנים למנטרה הצבאית « Keep it simple ».

במונחים של חומרים ואלמנטים, לכרונוגרפים הוינטג’יים של המילטון יש גם כמה מאפיינים טכניים. לדוגמה, רובם מציגים זכוכית היסלייט (פרספקס אקרילי) קמורה במקום ספיר, המציעה אסתטיקה חמה וניתנת לליטוש בקלות במקרה של שריטה. גופי השעון מפלדה מוברגים לעתים קרוT (למעט כמה מונובלוקים כמו הכרונו-דייבר 647), מה שמבטיח אטימות טובה למים לתקופה (בדרך כלל 5 או 10 ATM). לבסוף, בניגוד למותגים אחרים שניסו מנגנונים אלקטרוניים בשנות השבעים (ליפ עם קליבר R184 שלה, למשל), המילטון נשארה ממוקדת במכניקה טהורה עבור הכרונוגרפים שלה עד סוף שנות ה-70. המשכיות זו מסבירה את אורך החיים והתחזוקה הקלה של שעוני זמן אלה גם כיום.

3. דגמים אייקוניים: דגמי דגל וגרסאות

עכשיו תור הכוכבים! הנה מבחר של כרונוגרפי המילטון וינטג’ האייקוניים ביותר, אלה שכל אספן שעונים צבאיים ואמריקאים חייב להכיר. נעבור על המאפיינים שלהם, ההיסטוריה שלהם, ומה שהופך אותם לכל כך מקסימים וייחודיים. לבסוף, טבלה השוואתית תסכם את המפרט המרכזי של כל דגם.

• המילטון “כרונוגרף A” (1968) – כרונוגרף זה מבשר את כניסתה של המילטון לליגה של הגדולים. מכונה כך על ידי אספנים, הכרונוגרף A מציג לוח פנדה לבן עם שני מדי משנה שחורים (בשעות 3 ו-9). בקוטר של כ-36 מ »מ, הוא מצויד בקליבר ידני ולז’ו 7730 ללא תאריך. עיצובו הנקי מזכיר את שעוני הויר קאררה מאותה תקופה – הגיוני, שכן הויר ייצרה אותו עבור המילטון. שום ציון דגם ספציפי לא הופיע על הלוח, רק לוגו ה-H המכוכב של המילטון והכיתוב « Swiss » בדיסקרטיות בשעה 6. שעון זמן צנוע ואלגנטי זה מבוקש כיום מאוד בשל האסתטיקה הנצחית שלו.

הכרונוגרף A של המילטון זמין כאן בקטאוויקי (גלו מכירות פומביות של דגמים נדירים ואותנטיים)

• המילטון “כרונוגרף B” (1968) – הושק במקביל לקודמו, הכרונוגרף B הוא הגרסה ההפוכה שלו. הוא מתהדר בלוח שחור עם שני מונים לבנים מנוגדים (מכונה לוח « פנדה הפוך« ). זהה מבחינה טכנית (אותו גוף פלדה 36 מ »מ, אותו קליבר ולז’ו 7730), הוא פונה לחובבים המעדיפים מראה ספורטיבי יותר. כינויו אינו רשמי אך נמצא בשימוש נרחב בספרות השעונים. כמו דגם A, הוא יוצר רק לתקופה קצרה (בערך 1968-69), לפני הופעת הגרסאות האוטומטיות. נדירות יחסית זו הופכת אותו לפריט נחשק עוד יותר. רבים רואים בצמד A/B את « בני הדודים העניים אך האלגנטיים » של שעוני הויר מאותה תקופה – בקיצור, הזדמנות מצוינת למי שמחפש כרונוגרף וינטג’ עם קסם שנות ה-60 ללא תקציב של קאררה.

גלו את כרונוגרף B של המילטון בקטאוויקי (מבחר פריטי וינטג’ והזדמנויות מכירה פומבית מחכים לכם)

• המילטון כרונו-מטיק “פנדה” רפ. 11002-3 (1969) – הנה הדגם של הקפיצה הטכנולוגית הגדולה. הוצג כמה חודשים אחרי A ו-B, הכרונו-מטיק (לפעמים נקרא “כרונומטיק”) הוא אחד הכרונוגרפים האוטומטיים הראשונים בעולם. רפרנס 11002-3 מתאים לגוף העגול הקלאסי בגודל 37 מ »מ עם בזלים חלקים. הגרסה המכונה “פנדה” מציעה לוח לבן עם מונים שחורים ומשחזרת את ארכיטקטורת הביקומפקס של הדגמים הידניים, אך עם שני הבדלים עיקריים: חלון תאריך בשעה 6, והכתר ממוקם בשעה 9 (בצד שמאל) – חתימתו של קליבר 11. בנוסף, על הלוח מופיע הכיתוב “כרונו-מטיק”, מונח ששימש את המילטון וברייטלינג עבור קליברים אוטומטיים אלה. מבחינה אסתטית, כרונו-מטיק פנדה זה הוא שילוב מרהיב של קלאסיציזם (סגנון שנות ה-60 של ניגודי שחור/לבן) ומודרניות (ציון תאריך ואוטומטיות). יוצר מ-1969 עד בערך 1971, גרסת פנדה זו נדירה יותר כיום מאחותה עם הלוח הכחול, מה שמגביר את תיאבונם של אספנים אנינים.

המילטון כרונו-מטיק פנדה מחכה לכם בקטאוויקי (מצאו דגמים נדירים והשתתפו במכירות פומביות מרתקות)

• המילטון כרונו-מטיק “כחול” רפ. 11002-3 (1969) – המילטון אכן הציעה גרסה שנייה על אותו בסיס, הפעם עם לוח כחול בגימור קרני שמש וסולם טכימטרי לבן משופע על השוליים הפנימיים. “כרונו-מטיק כחול” זה שונה מאוד מבחינה ויזואלית: נועז יותר, טיפוסי לתחילת שנות השבעים. המונים נשארו שחורים, וניגדו יפה עם הכחול הנפט של הלוח הראשי. לגרסה זו לא היה כינוי מיוחד בזמנו, אך כיום היא מוערכת לא פחות מהפנדה, ויש אף המעדיפים את המראה ה”קולי” והצבעוני יותר שלה. היא חולקת את אותו רפרנס 11002-3 (הבדל הצבע לא צוין ברפרנס), וכמובן מכילה את אותו קליבר 11 אוטומטי. הכרונו-מטיק הכחול הונפק מחדש על ידי המילטון בימינו, הוכחה למעמדו כקלאסיקה.

מצאו את המילטון כרונו-מטיק כחול שלכם בקטאוויקי (הזדמנויות מכירה פומבית ייחודיות לאספנים)

• המילטון כרונוגרף “פונטנבלו” רפ. 11001-3 (1969) – שינוי כיוון עם כרונוגרף זה בעל עיצוב לא טיפוסי. הוצג במקביל לכרונו-מטיקים הקלאסיים, הפונטנבלו שואב את שמו מהטירה הצרפתית המפורסמת, כמחווה ליוקרה ולאלגנטיות. הוא מתהדר בגוף גדול בצורת טונה כמעט מתומנת (רוחב 45 מ »מ) המכונה « carré cambré », שהיה מאוד אופנתי בתחילת שנות השבעים. לוחו הלבן עם מדי משנה שחורים מזכיר את סגנון הפנדה, אך משולב בגוף מרשים זה, עם בזל כחול משולב. מצויד באותו קליבר 11 אוטומטי, הפונטנבלו היה המתקפה של המילטון על פלח הכרונוגרפים בעלי העיצוב הנועז (בדומה להויר מונקו או דגמי ברייטלינג מסוימים). עם זאת, מראהו המקטב – אוהבים או שונאים – ושמו הפחות קשור למרוצים או תעופה (בניגוד למתחרים) גרמו לו להישאר בצל. הוא בכל זאת פריט חובה לאספן, במיוחד בשל נדירותו היחסית. הפטנט על גופו הוגש בשנת 1968, מה שממחיש את רצונה של המילטון לחדש גם מבחינה אסתטית. כיום, הפונטנבלו נהנה ממעמד של « קלאסיקת קאלט » בקרב חובבי עיצובי שנות ה-70 המקוריים.

המילטון פונטנבלו ניתן לגילוי בקטאוויקי (גלו מכירות פומביות של דגמים מקוריים וטעוני היסטוריה)

• המילטון כרונו-מטיק GMT “קאונט-דאון” רפ. 141001-3 (1972) – הנה ללא ספק הכרונוגרף הוינטג’ של המילטון המורכב והנדיר ביותר. הושק בתחילת שנות ה-70, הדגם המכונה קאונט-דאון (רפרנס פנימי 141001-3, לעיתים מכונה כרונו-מטיק E) הוא כרונוגרף מרשים המצויד במורכבויות מרובות. גוף ה »קסדה » שלו בקוטר 48 מ »מ משלב לא רק את הכרונוגרף האוטומטי קליבר 14 (הגרסה עם פונקציית GMT של קליבר 11), אלא גם בזל פנימי מסתובב עם ציון אזורי זמן עולמיים (ערים). באופן קונקרטי, יש לו חמישה כתרים/לחצנים: שני לחצני כרונוגרף קלאסיים מימין, כתר המתיחה/הזזה משמאל, ועוד שני כתרים עליונים להפעלת הדיסקים הפנימיים (אחד לדיסק GMT 24 שעות, השני לבזל הזמן העולמי). זהו « לוח מחוונים » אמיתי על פרק היד, המיועד לטייסים למרחקים ארוכים או לחובבי טכניקה. לוחו השחור-לבן המועשר בנגיעות אדום-כתום (במיוחד הלחצנים האנודייזים האדומים) מעניק לו מראה מאוד « מכשיר טיסה ». יקר מאוד לייצור ומבוקש מעט באותה תקופה (הוא היה הכרונוגרף היקר ביותר של המילטון בקטלוג 1972, נמכר ב-250 דולר), הקאונט-דאון GMT יוצר בכמות מוגבלת בלבד. מעמדו כגביע קדוש אצל המילטון מובטח: למצוא פריט שלם ובמצב טוב הוא אתגר, אך איזה תענוג לעיניים ולרוח הטכנית!

המילטון קאונט-דאון GMT הנדיר נמצא לעיתים בקטאוויקי (אל תחמיצו את המכירות הפומביות של פריט אספנות יוצא דופן זה)

• המילטון “כרונו-דייבר” רפ. 647 “עין גדולה” (1970) – פחות מוכר לקהל הרחב, כרונוגרף זה ראוי בכל זאת לאזכור בשל ייחודו. הכרונו-דייבר רפ. 647 הוא כרונוגרף צלילה שיוצר בתחילת שנות ה-70, הניתן לזיהוי בזכות מונה הדקות המוגדל שלו (ה”עין הגדולה” המפורסמת) בשעה 3. מונה משנה גדול זה בן 15 דקות הקל על קריאת זמני הצלילה. הלוח השחור נושא סקאלת טכימטר וטלמטר, המעידה על מיצובו הרב-תכליתי “ספורט וימי”. גוף הפלדה שלו בקוטר של כ-40 מ”מ, עמיד למים עד 200 מ’, מכיל קליבר ולז’ו 7733 ידני. הוא מציג גם בזל חיצוני מסתובב חד-כיווני, פרט נדיר בכרונוגרף מאותה תקופה (בדרך כלל שמור לשעוני צלילה טהורים). דגם זה, שיוצר בכמות מוגבלת, אינו מופיע לעתים קרובות בשוק, אך הוא מעיד על רצונה של המילטון לחקור את כל הפלחים, כולל זה של כרונוגרפי ספורט ימי. עבור אספנים, ה”עין הגדולה” של המילטון מהווה פריט בחירה המשלב נושא צבאי (כרונוגרף) וצוללן.

ניתן למצוא את המילטון כרונו-דייבר « עין גדולה » בקטאוויקי (הזדמנות מצוינת לחובבי שעוני צלילה וינטג’)

• המילטון כרונוגרף RAF “6BB” (1970) – לבסוף, איך אפשר לדבר על המילטון מבלי להזכיר את הכרונוגרף הצבאי הבריטי המכונה אחד מ »ארבעת המופלאים ». בשנת 1970, חיל האוויר המלכותי החליט לצייד את טייסיו בכרונוגרף בי-קומפקס סטנדרטי חדש (מפרט DEF-STAN 66-4). ארבעה ספקים נבחרו: המילטון, CWC, ניומרק ופרסיסטה. המילטון ייצרה אפוא דגם צבאי זה העונה לרפרנס MoD 6BB/924-3306. מדובר בכרונוגרף ולז’ו 7733 במתיחה ידנית, השוכן בגוף פלדה אסימטרי בקוטר 39 מ »מ (הגוף מתרחב מימין כדי להגן על הכתר והלחצנים). הלוח השחור המט נושא את החץ הרחב (סמל רכוש צבאי) ואת הסימן « T » המעוגל, המציין שימוש בטריטיום זוהר. פשוט למראה, כרונוגרף זה בעל שני מונים (60 שניות ו-30 דקות) מילא את תפקידו בצורה מושלמת בתאי הטייס של מטוסי הוקר האנטר ומטוסי סילון אחרים של ה-RAF. יוצר עד בערך 1973-74, הוא מבוקש כיום מאוד על ידי חובבי שעונים צבאיים בשל האותנטיות שלו. כינויו « ארבעת המופלאים » מהדהד את ארבעת המותגים המעורבים, וממחיש היטב את הפילוסופיה של התקופה: עיצוב משותף זהה לחיסכון בעלויות, הרבה לפני שיתופי הפעולה הנוכחיים. המילטון RAF הוא ללא ספק המפורסם ביותר מביניהם, ונהנה מהיוקרה של שם המילטון הקשור לכוחות הברית מאז מלחמת העולם השנייה.

חפשו את המילטון כרונוגרף RAF 6BB בקטאוויקי (גלו פריטים צבאיים אותנטיים ומכירות פומביות אטרקטיביות)

קיימות עוד וריאציות רבות של כרונוגרפי המילטון וינטג’ (נזכיר לדוגמה את דגמי הביקומפקס עם תאריך « דאטומטיק », או את סדרת « גילמן » המיועדת לשוק הקנדי), אך הפריטים לעיל מהווים את ליבת האוסף ההיסטורי. נמצא בטבלה הבאה את המאפיינים העיקריים של דגמים אייקוניים אלה.

דגם / רפרנס	שנות ייצור	מנגנון	מידות	מאפיינים מיוחדים
כרונוגרף A	1968-69	ולז’ו 7730 (ידני)	∅36 מ »מ, פלדה	לוח פנדה (2 רגיסטרים), ללא תאריך, הורכב על ידי הויר
כרונוגרף B	1968-69	ולז’ו 7730 (ידני)	∅36 מ »מ, פלדה	לוח פנדה הפוך, ללא תאריך, מהדורה מוגבלת בזמן
כרונו-מטיק פנדה (רפ. 11002-3)	1969-71	כרונומטיק 11 (אוטומטי)	∅37 מ »מ, פלדה	כרונו אוטומטי ראשון של המילטון, תאריך בשעה 6, כתר בשעה 9
כרונו-מטיק כחול (רפ. 11002-3)	1969-71	כרונומטיק 11 (אוטומטי)	∅37 מ »מ, פלדה	לוח כחול בגימור קרני שמש, אסתטיקה של שנות ה-70, טכימטר משופע
פונטנבלו (רפ. 11001-3)	1969-72	כרונומטיק 11 (אוטומטי)	45X40 מ »מ, פלדה	גוף מרובע קמור, עיצוב נועז חתום על ידי המילטון
קאונט-דאון GMT (רפ. 141001-3)	1971-74	כרונומטיק 14 (אוטומטי GMT)	48X52 מ »מ, פלדה	5 כתרים/לחצנים, בזל זמן עולמי, ייצור מוגבל מאוד
כרונו-דייבר 647 « עין גדולה »	1970-73	ולז’ו 7733 (ידני)	∅40 מ »מ, פלדה	מונה 15 דקות מוגדל, בזל צלילה מסתובב
כרונו RAF 6BB (ארבעת המופלאים)	1970-74	ולז’ו 7733 (ידני)	∅39 מ »מ, פלדה	מפרטים צבאיים בריטיים, גוף אסימטרי, טריטיום (T)

4. התפתחות המחירים הנוכחיים (2025) באירו ובדולרים

שוק שעוני הוינטג’ נמצא בתסיסה מתמדת, אז כיצד ממוקמים כרונוגרפי המילטון שלנו מבחינת ערך כיום? באופן כללי, שעונים אלו ראו את ערכם עולה באופן ניכר במהלך עשר השנים האחרונות, נישאים על גלי ההתלהבות הכללית מכרונוגרפי וינטג’ (ועל ידי המוניטין הגובר של המילטון, כיום בחסות קבוצת סווטש). עם זאת, המחירים עדיין נשארים סבירים בהשוואה לאייקונים שוויצריים מסוימים, מה שהופך דגמים אלו לאטרקטיביים עבור חובבים אנינים. נעבור על כל דגם:

• כרונוגרף A ו-B (1968): דגמים אלו, שנשארו זמן רב « סודות שמורים היטב », ראו את ערכם מטפס עם המודעות הגוברת לעניין ההיסטורי שלהם. בשנת 2010, ניתן היה למצוא כרונוגרף A בסביבות 800 אירו – כיום, צפו לשלם בין 1,500 ל-2,500 אירו (כ-1,600 עד 2,700 דולר) בהתאם למצב ולנוכחות אביזרים מקוריים. גרסת B נסחרת באותם מחירים, אם כי חלק מהאספנים מייחסים פרמיה קלה ללוח הפנדה הקלאסי של A. אך באופן כללי, שני אלו נותרו בין כרונוגרפי הוינטג’ הנגישים ביותר לאיכותם: מציאה אמיתית, בהתחשב בכך שהם חולקים רכיבים עם שעוני הויר מאותה תקופה (קלות תחזוקה) ושהם עדיין מוערכים בחסר ביחס אליהם.
• כרונו-מטיק פנדה (1969): פריט אייקוני בהיסטוריית השענות, מעמדו כ »כרונו אוטומטי ראשון » הופך אותו לאובייקט נחשק מאוד. במשך זמן רב, ניתן היה למצוא כרונו-מטיק בסביבות 1,000 אירו בשוק היד שנייה. אך המחירים זינקו ב-5-10 השנים האחרונות: דגם פנדה יפהפה מתקרב כיום ל-3,000 עד 4,000 אירו (3,200 עד 4,300 דולר). כמה שיאני מחיר במצב חדש (New Old Stock) אף הגיעו ל-5,000 אירו במכירות אחרונות. עניין גובר זה נובע מכך שמחירי הויר וברייטלינג לדגמים מקבילים (למשל אוטביה קליבר 11) אינם נגישים, ולכן אספנים פונים להמילטון. יש לציין: גרסאות המצוידות בקליבר 12, מעט מאוחרות יותר, עשויות להיסחר במחיר נמוך מעט יותר, אך ההבדל מינימלי.
• כרונו-מטיק כחול (1969): דגם זה, שנחשב במשך זמן רב לפחות קונצנזואלי מהפנדה, זוכה כיום לחסידיו – ולכן גם למחירו. מבחינה היסטורית, הוא היה זול ב-10% מהפנדה, אך המגמה נוטה להשתוות. צפו למחיר של כ-2,500 עד 3,500 אירו (כ-2,700 עד 3,800 דולר) עבור פריט במצב טוב. החדשות הטובות הן שהמילטון הוציאה מחדש דגם זה בגרסה מודרנית (אינטרה-מטיק אוטו כרונו כחול), שכבר אזלה מהמלאי – מה שהחזיר את העניין במקור. חלק מהאספנים אוהבים להחזיק בזוג וינטג’ + הוצאה מחודשת, מה שתומך בעקיפין בערך הוינטג’.
• פונטנבלו (1970): כרונוגרף « אאוטסיידר » זה סבל זמן רב מביקוש נמוך יותר, ומחיריו נשארו צנועים יחסית. ניתן היה למצוא אותו בסביבות 1,500 אירו במצב טוב בסביבות 2015. בשנת 2025, צפו לשלם בין 2,000 ל-2,500 אירו (כ-2,200 עד 2,700 דולר). זה עדיין סביר מאוד עבור כרונוגרף אוטומטי היסטורי. עם זאת, שימו לב שחלקי חילוף (זכוכית ספציפית, גוף) נדירים, ולכן יש לקחת את המצב בחשבון במחיר. דגמים עם צמיד פלדה משולב מקורי (נדירים למדי) יכולים להגיע ל-3,000 אירו.
• כרונו-מטיק קאונט-דאון GMT (1972): שעון כלי מגה אמיתי, הקאונט-דאון הוא גם זה שמגיע לפסגות מבחינת מחיר. בשל נדירותו הקיצונית (כמה מאות יחידות יוצרו לכל היותר), הוא נמכר כיום בין 5,000 ל-8,000 אירו (כ-5.5 אלף עד 8.5 אלף דולר). פריט שנמכר לאחרונה ושוחזר במלואו התקרב אפילו ל-7,000 אירו. זהו ללא ספק כרונוגרף הוינטג’ היקר ביותר של המילטון. עם זאת, ביחס למורכבויותיו (כרונוגרף + GMT + זמן עולמי) ובהשוואה לדגמי ברייטלינג נביטיימר GMT מאותה תקופה, זה נשאר עקבי. הביקוש מגיע בעיקר מאספנים ותיקים השואפים להשלים אוסף « פרויקט 99 » (הויר מונקו, ברייטלינג כרונו-מטיק, המילטון קאונט-דאון וכו’). עבור רבים, להחזיק בקאונט-דאון זה לסמן וי על ה« המילטון האולטימטיבי ».
• כרונו-דייבר « עין גדולה » (1970): מכיוון שדגם זה פחות מוכר, מחירו נשאר צנוע יחסית. ניתן למצוא כרונו-דייבר 647 במצב טוב בטווח מחירים של 1,800 עד 2,500 אירו (כ-1.9 אלף עד 2.7 אלף דולר). זה לא מעט, אך זה משקף הן את נדירותו (מעט פריטים בשוק) והן את קהל היעד המצומצם שלו. חובבי שעוני צלילה וינטג’ מוכנים לשלם עבור המראה המקורי שלו, בעוד שאחרים נמנעים ממנו בשל היעדר מונה שלישי או עיצוב חתום (בניגוד לכרונוגרפים אחרים של המילטון בעלי היסטוריה בולטת יותר). לכן זהו מחיר נישה, העשוי להתפתח אם הדגם יזכה לחשיפה רבה יותר.
• כרונוגרף RAF של המילטון (1970-72): כרונוגרפי « ארבעת המופלאים » הבריטיים ראו את ערכם עולה באופן ניכר, אך נותרו אטרקטיביים בהשוואה לפריטים צבאיים ישנים יותר. המילטון RAF שלם (עם סימון תחתית שלם ובאופן אידיאלי שטר יציאה או מקור ברור) נסחר בסביבות 2,000 אירו (כ-2,200 דולר) בשנת 2025. זה נמצא בקצה העליון של טווח « ארבעת המופלאים » (CWC, פרסיסטה ושות’ נמצאים לעתים קרובות מעט מתחת), מכיוון שהמותג המילטון מדבר יותר לאספנים בינלאומיים. פריטים במצבם המקורי, עם פטינה אחידה, יכולים למצוא קונה עד 2,500 אירו, בעוד שדגמים שחוקים יותר או עם חלקים מעורבים (דבר נפוץ מכיוון שהצבא ערבב לעתים רכיבים במהלך התחזוקה) יכולים להיות סביב 1,500 אירו. לשם השוואה, ברגה מסוג 20 צבאי אותנטי (שנות ה-50) שווה יותר מ-20,000 אירו – כך ניתן למדוד את ההזדמנות הנהדרת ששעוני המילטון אלה עדיין מייצגים עבור מי שמתעניין בשעונים צבאיים.

לסיכום, עקומת הערך של שעוני המילטון הוינטג’יים הללו נמצאת במגמת עלייה כללית, אך ללא הגזמה. להחזיק בכרונוגרף המילטון משנות השישים או השבעים פירושו גישה לחלק מההיסטוריה השענית האמריקאית בתקציב שעדיין סביר. המחירים המצוינים לעיל עשויים להשתנות (במיוחד אם המילטון תוציא מהדורות חדשות או אם שוק הוינטג’ יעבור תנודות). אך לאור העניין ההיסטורי והאסתטי שלהם, שעונים אלו שומרים על יחס איכות/מחיר מצוין בעולם הכרונוגרפים לאספנים.

5. עצות רכישה: רשימת בדיקה לאימות, מלכודות שיש להימנע מהן, כתובות טובות

לבסוף, אם אתם מתפתים לרכוש אחד משעוני הזמן הללו, הנה כמה עצות מעשיות לרכישה רגועה. כמו תמיד בווינטג’, המוטו הוא: « ידע הוא מפתח ». עדיף להגיע מצוידים במידע כדי להעריך נכון את השעון הנחשק. הנה אפוא רשימת בדיקה לאימות והמלכודות שיש להימנע מהן:

• מספרי רפרנס ורישומים: ודאו שהשעון אכן תואם לרפרנס המוצהר שלו. לדוגמה, כרונו-מטיק 11002-3 צריך שרפרנס זה יהיה חרוט בחלק הפנימי של גב הגוף או עליו. כרונוגרפים צבאיים בריטיים צריכים לכלול את הסימונים הספציפיים (מספר 6BB/xxxx, חץ רחב מאחור, שנת הנפקה) כמו בדוגמה למטה. במקרה של היעדר או שינוי בחריטות, היזהרו: או שגב הגוף לוטש, או שהוחלף.

• לוח ומחוגים: אלו הם המרכיבים החשובים ביותר ולעתים קרובות המשוחזרים ביותר בווינטג’. העדיפו לוח מקורי, גם עם פטינה קלה, על פני לוח « חדש מדי » שעלול להיות redial (צבוע מחדש). הכיתובים חייבים להיות חדים: לדוגמה, האזכורים « המילטון » ו »כרונו-מטיק » או לוגו ה-H המכוכב אינם צריכים להציג מריחות. כמו כן, על לוח צבאי של המילטון, ה-« T » הקטן והחץ חייבים להיות נוכחים. המחוגים, מצדם, חייבים להתאים לדגם (צורה, אורך, נוכחות או היעדר לום). היזהרו ממחוגים חדשים שצורמים בצבעם הלבן מדי: ייתכן שמדובר בהחלפות לא תואמות. באופן אידיאלי, הלומינסנציה המקורית מטריטיום (מסומנת « T » על הלוח) צריכה להיות נוכחת על האינדקסים והמחוגים, ולעתים קרובות התיישנה לגווני קרם או צהוב. אחידותה היא אינדיקציה טובה: אם המחוגים ירוקים פלואורסצנטיים בעוד שהאינדקסים צהובים כהים (או להיפך), חלה הפרדה.
• מנגנון: אל תהססו לבקש תמונה של המנגנון. קליבר ולז’ו 773x קל למדי לזיהוי, וכך גם קליבר 11 אוטומטי (ניתן לזיהוי באמצעות מודול דובואה-דפרז שלו בשכבה העליונה). בדקו את חתימת « המילטון » על הגשר (בקליברים 11/12/14, המילטון הטביעה לעתים קרובות את שמה על הרוטור או הפלטה). מנגנון נקי, ללא קורוזיה או חורים, הוא סימן טוב. בדקו את פונקציית הכרונוגרף אם אפשר: התחלה, עצירה, איפוס. הכל צריך להיות חלק. בקליבר 11, המתיחה האוטומטית משמיעה רעש מסוים (בגלל המודול) – קליק קל של גלגלי שיניים הוא נורמלי. לעומת זאת, רוטור שמשפשף או כרונוגרף שאינו מתאפס בדיוק לאפס צריכים להדליק נורה אדומה.
• גוף השעון: בשעונים אלו, גוף מלוטש מדי עלול לגרום לאובדן ערך. הקצוות צריכים להישאר חדים יחסית, במיוחד בכרונוגרף A/B (גופם דק וזוויתי) או בגוף RAF א-סימטרי (הכולל פאות). ליטוש מוגזם עלול « לעגל » צורות אלו. העדיפו פריטים עם הגימור המוברש המקורי שלהם נראה לעין, גם עם כמה שריטות בלאי. בפונטנבלו, למשל, גימורי הסאטן בחזית גוף הפלדה הם יתרון אם הם נשמרו. ודאו שהכתר אכן חתום באות H (ברוב שעוני המילטון, הכתר נושא את האות H המסוגננת, למעט בדגמים מסוימים שסופקו לצבא). כתר חלק ואנונימי בכרונו-מטיק עשוי להצביע על החלפה (תופעה נפוצה מכיוון שכתרים חתומים אלו אבדו במהלך טיפולים).
• תפקוד ובדיקות: שאלו את המוכר על תאריך הטיפול האחרון. כרונוגרף וינטג’ מכני דורש תחזוקה תקופתית (באופן אידיאלי כל 5 עד 10 שנים). אם השעון לא טופל מזה זמן רב, הקצו תקציב לתחזוקה לאחר הרכישה (כמה מאות אירו). בדקו את הדיוק אם אפשר: קליבר 11 מכוון היטב יכול לשמור על דיוק של דקה ליום, וזה מספק עבור וינטג’. מנגנון עצירת השניות (כאשר קיים, בגרסאות הצבאיות) צריך לעצור את מחוג השניות באופן חד כאשר מושכים את הכתר, ללא יותר מדי חופש. לבסוף, בכרונוגרף אוטומטי, ודאו שהאיפוס מחזיר את כל המחוגים למצבם המדויק.
• מקור ושלמות: כרונוגרף וינטג’ של המילטון יהיה בעל ערך רב עוד יותר אם יגיע עם הקופסה והניירות המקוריים שלו (קופסה, ניירות, תעודה). זה די נדיר, אך כמה פריטים אזרחיים שורדים עם הקופסה החתומה של המילטון מאותה תקופה. דגמים צבאיים, לעומת זאת, עשויים לפעמים להיות מלווים בהעתק מהארכיון המציין את שם הטייס המקבל – תוספת אמיתית. אל תהססו לשאול על היסטוריית השעון: מוכר רציני יהיה שקוף לגבי המקור (לדוגמה, « שעון שנרכש במכירה פומבית מסוימת, היה שייך לטייס RAF » וכו’).
• מלכודות נפוצות: בשוק ניתן למצוא שעוני « פרנקנשטיין » המשלבים חלקים מהמילטונים שונים. זה יכול לקרות מכיוון שחלקים מסוימים ניתנים להחלפה (במיוחד בין כרונוגרפים של הויר והמילטון משנות ה-60). לדוגמה, לוח של המילטון יכול היה להיות מורכב על גוף של הויר או להיפך. היו ערניים לכל חוסר עקביות (סימון על הגב שאינו תואם ללוח וכו’). היזהרו גם ממהדורות « הנצחה » מפוקפקות: המילטון מעולם לא ייצרה מהדורות וינטג’ מחודשות לפני שנות ה-2010, כך שכרונוגרף של המילטון הנושא ציון יום שנה או עם לוגו מודרני על הלוח הוא בהכרח חשוד לתקופת וינטג’. לבסוף, הימנעו מעסקאות « טובות מכדי להיות אמיתיות »: כרונו-מטיק הנמכר ב-500 אירו אינו בהכרח אותנטי או שהוא פגום מאוד. השוק משכיל בדרך כלל, ולכן מחירים נמוכים מדי מסתירים בדרך כלל בעיה.

באשר לכתובות טובות למציאת פלאים אלו, מספר אפשרויות עומדות בפניכם:

• אתרי מכירות פומביות ופלטפורמות מתמחות: קטאוויקי, איביי, כרונו24 שופעים שעוני וינטג’, כולל כרונוגרפים של המילטון. בקטאוויקי בפרט, נראו לאחרונה דגמי כרונו-מטיק יפים שנמכרו בסביבות 2,500 אירו. עם זאת, היו ערניים ושאלו שאלות למוכרים (רצינות ותגובתיות מהירה = סימן טוב). בכרונו24, בדקו את הערכות המוכרים המקצועיים.
• מוכרים וחנויות וינטג’ בעלי מוניטין: חנויות כמו Analog/Shift, Craft & Tailored, Menta Watches, או חנויות באירופה (Joseph Bonnie, Amsterdam Vintage Watches, וכו’) מציעות באופן קבוע שעוני המילטון וינטג’. היתרון: השעון לרוב עבר טיפול ואומת, עם אחריות. המחיר יהיה מעט גבוה יותר, אך לשקט נפשי יש מחיר.
• ירידי שעונים ותערוכות: אם אתם יכולים לנסוע, ירידים מתמחים (למשל, Braderie de Montres בפריז, או תערוכות אספנים בגרמניה ובאיטליה) הם מקומות טובים למצוא כרונוגרפים של המילטון. תוכלו לבחון את השעון מקרוב ולנהל משא ומתן. הצטיידו בזכוכית מגדלת, ובאופן אידיאלי בליווי מומחה.
• קהילות אספנים: פורומים של שעונים (Chronotrader, Watchuseek, Forumamontres) וקבוצות פייסבוק המוקדשות לשעונים צבאיים שופעות מודעות של חובבים פרטיים. לדוגמה, חבר אמין המציע המילטון RAF יהיה לרוב מדויק לגבי היסטוריית השעון שלו. בדרך כלל שם ניתן למצוא את המחירים הטובים ביותר, אך יש להיות זריזים ולהיות בעלי אמון מסוים במוכר. אל תהססו לבקש המלצות או להשתמש בפייפאל עם הגנת קונים כדי לאבטח את העסקה.

לסיכום, כרונוגרפי המילטון הוינטג’יים מציעים שילוב ייחודי של היסטוריה צבאית, חדשנות אמריקאית ואומנות שוויצרית. סגנונם, לעתים צנוע (כרונו A/B), אלגנטי (כרונו-מטיק), נועז (פונטנבלו) או תועלתני (RAF), יספק הן את האספן המחפש אותנטיות והן את חובב המכניקה היפה. מחירם הסביר הופך אותם עדיין להזדמנויות בחירה בעולם הכרונוגרפים הוינטג’יים. לכן, בין אם אתם מבקשים לחיות מחדש את תקופת אסי הטיסה או לענוד פיסת היסטוריה שענית אמריקאית, אל תהססו להתפתות לאחד משעוני הזמן יוצאי הדופן הללו. כתזכורת, כפי שהיו אומרים הוותיקים בהמילטון: « הזמן טס, אך הסגנון נשאר. »